עוֹף הַחוֹל
הֶעָבָר קָם עָלַי
חָשַׁבְתִּי
שֶׁנִּטְמַן יַחַד עִם אִמִּי
לִפְנֵי כַּמָּה
חֳדָשִׁים
אֲבָל מִסְתַּבֵּר
שֶׁטָּעִיתִי.
אוֹתָהּ אֲדָמָה
שֶׁפָּצְתָה
פִּיהָ לִקְרָאתָהּ
הֵקִיאָה
אוֹתוֹ – כִּי
הִנֵּה הוּא מוּלִי, מְעֻרְטָל
צָעִיר מִתָּמִיד
מֵסִיר קוּרִים
שֶׁדָּבְקוּ בִּשְׂעָרוֹ
מַיְשִׁיר אֵלַי
מַבָּטוֹ –
הֶעָבָר, כְּעוֹף הַחוֹל
מִזְדַּקֵּף לְפָנַי